דיאטת השלום העולמי

דיאטת השלום העולמי: אכילה למען בריאות רוחנית והרמוניה חברתית

מאת: ד"ר וויל טאטל

יוזמת תרגום ברוכה – עדי צור

תרגום – עדי צור, רימונה גרסון, יונתן בר

תמיכה רב-תחומית  – ארז גליל ודני בית-אור

הקדמה

הורדת קובץ ההקדמה בפורמט PDF

הסעודות שלנו: המפתח החבוי להבנה

ספר זה הוא ניסיון לשפוך אור על סיפור התרבות שלנו ולהציג את קווי המיתאר להבנה מעצימה יותר של עולמנו. המפתח להבנה זו נעוץ בהבנת ההשלכות מרחיקות הלכת של בחירות המזון שלנו והשקפת העולם שהן משקפות ומכתיבות.

במבט ראשון אין זה נראה סביר שמפתח עוצמתי כל כך יכול להימצא במקום היומיומי אשר מזון תופס בתרבות שלנו, אבל אם נסתכל מקרוב, נתחיל להבין שהמציאות התרבותית המשותפת שלנו מושפעת עמוקות מהגישות, האמונות, והמנהגים סביב מזון. שם ישנן השלכות לא מודעות חברתיות, פסיכולוגיות, ורוחניות לארוחות שלנו שיוצרות גלים בכל תחומי חיינו.

מזון הינו למעשה הקשר האינטימי והמעיד ביותר שלנו הן עם הסדר הטבעי והן עם הירושה התרבותית שלנו. באמצעות אכילת הצמחים והחיות של העולם הזה אנו למעשה משלבים אותם בנו, ודרך פעולה זו של אכילה אנחנו גם לוקחים חלק בערכי התרבות והפרדיגמות שלנו ברמות הקדמוניות והבלתי מודעות ביותר. כילדים, תוך חשיפה מתמדת לדפוסים מורכבים של אמונה הסובבת את הפולחן הקבוצתי המורכב ביותר שלנו, אכילת מזון, הוזנו בערכי תרבותנו והנחותיה הבלתי נראות. בדומה לספוגים, למדנו, הבחנו, לקחנו חלק, ו"התתרבתנו". עכשיו, כמבוגרים, אנו מוצאים את חיינו מאוימים ממתח וממגוון של בעיות מרתיעות שעשינו בעצמנו, ואנו כמהים בצדק להבין את מקור התסכול שלנו מחוסר היכולת לחיות בהרמוניה עלי אדמה זו.

כשאנו מסתכלים עמוק מספיק, אנו מגלים כוח מטריד ויסודי ביצירת הדילמות והמשברים שלנו, כוח שדווקא אינו מוסתר כלל וכלל, אלא שנועץ בנו את מבטו כל יום מהצלחות שלנו! הוא היה מוטל בלתי נגלה כל הזמן במקום הברור ביותר: זהו המזון שלנו.

בזמן שדיונים סוערים על אילו דיאטות הן הטובות ביותר במונחים של בריאות ואריכות ימים, ספר זה אינו אודות תזונה במובנה הרגיל, אלא חקירת ההשלכות התרבותיות והרוחניות הנרחבות של בחירות המזון שלנו והמנטליות שבבסיסן. על ידי הצבת האדם בראש שרשרת המזון של הפלנטה שלנו, התרבות שלנו הנציחה היסטורית השקפת עולם מסוימת שדורשת מחבריה הפחתה של רגשות מהותיים ושל מודעות – ותהליך זה של עמעום הרגישות הוא זה שאנו חייבים להבין אם נתפוס את הסיבות שבבסיסם של דיכוי, ניצול, וניתוק רוחני. כאשר אנו מתרגלים אכילה למען בריאות רוחנית והרמוניה חברתית, אנו מתרגלים יצירת קשרים חיוניים מסוימים שטקסי תרבות המזון שלנו לרוב דורשים מאיתנו לחסום ממודעותנו. תרגול זה הוא דרישה מוקדמת חיונית להתפתחות למצב תודעה שבו שלום וחופש הינם אפשריים.

אנחנו באמצעו של שינוי תרבותי עמוק. יותר ויותר ברור שהמיתוסים הישנים שבבסיס התרבות שלנו מתמוטטים. אנחנו מבינים כי הנחות היסוד שלה הן מיושנות ואם נמשיך לחיות לפיהן, הן יביאו לא רק להרס אקולוגי של המערכות המורכבות והעדינות של הפלנטה שלנו, אלא גם להרס העצמי שלנו. מיתוס חדש, שמחזק שיתוף פעולה, חופש, שלום, חיים ואחדות, נאבק להיוולד ולהחליף את המיתוס הישן שהתבסס על תחרות, הפרדה, מלחמה ובידול ועל הרעיון שכל דאלים גבר. אוכל הוא מפתח קריטי ללידה זו, מפני שהרגלי המזון שלנו משפיעים על המנטליות שלנו עמוקות, וגם בגלל שארוחות הן הדרך העיקרית של התרבות שלנו לשכפל ולקדם את מערכת הערכים שלה באמצעותנו. באם לידה זו של מיתוס חדש ורוחניות ומודעות מפותחות יותר תצליח יהיה תלוי בהאם אנו יכולים לשנות את הבנתנו ומנהגינו הקשורים במזון.

תירגול הקשר

המצוקה התרבותית שלנו- המערך של בעיות בלתי פתירות לכאורה המטרידות אותנו, כגון מלחמה כרונית, טרור, רצח עם, רעב, התפשטותן של מחלות, הדרדרות סביבתית, הכחדת מינים, התעללות בבעלי חיים, צרכנות יתר, התמכרות לסמים, ניכור, מתח, גזענות, דיכוי נשים, התעללות בילדים, ניצול על ידי תאגידים, חומרנות, עוני, אי צדק, ומועקה חברתית – מושרשים בסיבה מהותית שהיא כל כך מובנת מאליה, עד כי היא הצליחה להישאר בלתי נראית כמעט לחלוטין.

בניסיון לפתור את הבעיות החברתיות, הסביבתיות, והפרטיות שבפנינו תוך התעלמות מן הסיבה הבסיסית שיוצרת אותן, אנחנו מטפלים בתסמינים בלי להתייחס לשורש המחלה. מאמצים אלו נידונים בסופו של דבר לכישלון. במקום זאת, אנחנו צריכים לבנות רשת של הבנה ומודעות שתעזור לנו לראות את ההקשרים בין בחירות המזון שלנו, בריאותנו הפרטית והתרבותית, אקולוגית הפלנטה שלנו, הרוחניות שלנו, עמדותינו ואמונותינו, ואיכות מערכות היחסים שלנו. כאשר אנו עושים זאת ופועלים מתוך הבנה זו, אנחנו תורמים להתפתחות של חוויית חיים משותפת הרמונית ומשוחררת יותר על פני כדור הארץ היפה אך הבלתי מובן.

אני מאמין כי עד שנהיה מוכנים ומסוגלים לעשות את החיבורים בין מה שאנחנו אוכלים ובין מה שנדרש כדי שזה יגיע אל הצלחת שלנו, ואיך הדבר משפיע עלינו לקנות, להגיש, ולאכול, לא נוכל ליצור את החיבורים שיאפשרו לנו לחיות בתבונה ובהרמוניה על פני כדור הארץ. כאשר איננו יכולים ליצור הקשרים, איננו יכולים להבין, ואנחנו חופשיים פחות, נבונים פחות, אוהבים פחות, ומאושרים פחות.

המשימה הקריטית ביותר עבור הדור שלנו, המשימה הקבוצתית שלנו על פני האדמה הזאת, היא, אולי, לבצע כמה חיבורים חיוניים שההורים שלנו ואבותיהם לא הצליחו לעשות, וכך להתפתח כחברה אנושית בריאה יותר להנחיל לילדינו. אם לא נצליח לעשות את הקשר בין ארוחותינו היומיומות ובין המצוקה התרבותית שלנו, אנו בסופו של דבר ניכשל כמין בהישרדות על פני האדמה הזאת. בסרבנו לעשות את הקשר החיוני הזה, אנו דנים אחרים ואת עצמנו לסבל עצום, מבלי להבין מדוע.

הקריאה להתפתח

למרות שביליתי את עשרים ושתיים השנים הראשונות של חיי באכילת כמויות גדולות של מזונות המבוססים על בעלי חיים, הטיפוסיים לתרבות שלנו, ביליתי את שלושים ומשהו השנים האחרונות בחקר הקשרים המרתקים ויחסי סיבה-תוצאה בין הנוהגים האישיים והתרבותיים שלנו של שימוש בחיות למזון לבין הלחץ והקשיים שאנו יוצרים אחד לשני ולעצמנו. גיליתי שהאלימות שאנחנו מפנים כלפי הצלחות שלנו חוזרת כבומרנג בדרכים בלתי רגילות.

אולם, מתברר מיד, כי חוש האשמה הקולקטיבי שלנו בשל ההתעללות שלנו בחיות למאכל גורם לכך שהכרה בחיבור בסיסי זה הינה קשה מאוד. אכילת מזונות מבעלי חיים היא הגורם הבסיסי לדילמות שלנו, אך אנו מתפתלים בכל דרך כדי להימנע מהתמודדות זו. זהו השטח המת המאפיין שלנו והחתיכה החסרה בפאזל של שלום האדם וחירותו. בגלל ההתנהגות התרבותית המורשת שלנו של התעללות בבעלי חיים בהם אנו משתמשים כמזון והתעלמות מהתעללות זו, אנחנו מהססים בצורה מופרזת להסתכל מאחורי ווילון ההכחשה שלנו, לדבר אחד עם השני לגבי התוצאות של הארוחות שלנו, ולשנות את ההתנהגות שלנו כך שתשקף את מה שאנו רואים ויודעים. חוסר רצון זה נתמך חברתית ומחוזק ללא הרף.

ההתנהגות שלנו תמיד משקפת את ההבנה שלנו, אולם התנהגותנו גם קובעת איזו רמה של הבנה אנחנו יכולים להשיג. הקריאה שאנו שומעים היום היא הקריאה המתמדת להתפתח. זהו חלק משיר גדול יותר אשר לו כולנו תורמים ושחי בתוך התאים שלנו ובטבע הבסיסי של היקום שמאפשר את היותנו. זהו שיר, בסופו של דבר, של ריפוי, שמחה וחגיגה, כי כולנו, בני אדם ושאינם בני אדם כאחד, היננו ביטויים של יקום יפהפה ורחום. זהו גם שיר של כאב אפל וחילול, בשל הנוהגים המקובלים שלנו של שליטה, המצרה (הפיכה למוצר), והריגת בעלי חיים ואנשים. על מנת להגביל ולהרוג בעלי חיים בשביל מזון, אנחנו חייבים להדחיק את החמלה הטבעית שלנו, ואנו נישאים הלאה הרחק מאינטואיציה ואל עבר חומרנות, אלימות, וניתוק. השיר של המיתוס החדש שמשתוקק להיוולד דרכנו דורש שרוחנו תהיה אוהבת וחיה מספיק בכדי לשמוע ולהכיר בכאב אותו אנו גורמים באמצעות אוריינטצית המזון המיושנת שלנו. אנחנו נקראים לאפשר לרחמים ולטוב הלב הפנימיים שלנו לזרוח ולהתעמת עם ההנחות הלמודות המקדמות אכזריות. בעוד ניתנות לנו דרגות שונות של זכויות בהתאם למין, לגזע, למעמד, ולמגדר שלנו, כולנו נפגעים כאשר אחד נפגע; הסבל הוא בסופו של דבר מחובר לגמרי כי אנחנו כולנו מחוברים, וזכויות חברתיות רק משמשות לנתק אותנו מאמת זו של התלות ההדדית שלנו.

ספר זה מיועד לקוראים מכל המסורות הדתיות וכן לאלה שאינם מזדהים עם מסורת מסוימת כלשהי. כמו כלל הזהב, אשר מסביר עיקרון שמבוטא על ידי כל המסורות הדתיות בעולם ומקובל אינטואיטיבית על ידי אנשים מכל תרבות וזרם, העקרונות שידונו בספר זה הם אוניברסליים ויכולים להיות מובנים ומתורגלים על ידי כל אחד מאיתנו, לא משנה מה הינה ההשתייכות הדתית, או חוסר ההשתייכות, שלנו. ראש פתוח במידה ונכונות ליצור קשרים הם כל מה שנחוץ כדי להבין עקרונות אלו, ולראות שהם לעולם לא סותרים את התורות הדתיות העמוקות או את הכמיהה הרוחנית שלנו, אלא הם תמיד ממלאים ומאירים אותן.

השיר של האבולוציה וההתעוררות הנדרשות מאתנו – קורא לנו. השגת ההבנה העמוקה ששיר זה דורש טמונה בחשיפת הקשרים ומערכות היחסים שהיו מוסתרים או שהתעלמו מהם באופן כרוני. מסע נדרש, וזוהי ההרפתקה של גילוי שמזמנת אותנו.


מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה דיאטת השלום העולמי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על דיאטת השלום העולמי

  1. Moti-Kaya Schwartz הגיב:

    אני בעד מזה זמן מה חדלתי לאכול בעלי חיים ואני מרגישה נפלא

  2. Vegan4Life הגיב:

    ספר יפהפה!
    למדתי ממנו הרבה ועברתי mind-shift אפילו למרות שקראתי אותו כשאני כבר טבעונית (גם אני מזדהה עם ההרגשה. פשוט הבדל של שמים וארץ בין דיאטה של אלימות לדיאטה של שלום ואי-אלימות, והמנטליות משתנה בהתאמה כשמשנים את התזונה)…
    מציג את יחסינו עם בעלי החיים בצורה מעמיקה ונרחבת, זה פשוט בסיס שאני חושבת שלכל אחד צריך להיות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s