דיאטת השלום העולמי – פרק 5: האינטליגנציה של פיזיולוגית האדם

הורדת פרק 5 בפורמט PDF

"הסירוב שלי לאכול בשר גרם לעתים חוסר נוחות, ולעיתים קרובות גערו בי על הייחודיות שלי, אבל, עם סעודה קלה יותר זו, עשיתי את ההתקדמות הרבה ביותר, מתוך יתר צלילות ראש והבנה מהירה יותר".בנג'מין פרנקלין

"בני אדם הם לא טורפים מטבעם. כאשר אנחנו הורגים חיות כדי לאכול אותן, בסופו של דבר הן הורגות אותנו בגלל שהבשר שלהם, אשר מכיל כולסטרול ושומן רווי, מעולם לא היה מיועד לבני אדם, אשר הם אוכלי עשב טבעיים". ד"ר ויליאם רוברטס, העורך הראשי, בכתב העת American Journal of Cardiology

"הכאב והסבל שנגרמו לילדים על ידי הדיאטה האמריקאית הם כל כך אכזריים שאם היא היתה ניתנת עם מקל, ההורים היו מושמים בכלא". ד"ר ג'ון מקדוגל

המתנה

סיבה בסיסית לכך שמיליארדים של בעלי חיים סובלים מכליאה וטבח היא האמונה התרבותית שלנו שאנחנו צריכים לאכול מזונות הנגזרים מבעלי חיים כדי להיות בריאים, אולם עדיין אחד המניעים השכיחים ביותר לגבי רבים מאיתנו הצריכים לצמצם או למנוע את צריכת המזון מן החי היא שיפור הבריאות שלנו!

בכדי להאיר פרדוקס זה עלינו לחקור את הפיזיולוגיה האנושית שלנו ואת המזונות מן החי שאנו אוכלים, ולהתחבר עם ההבנה המתמשכת כי טיפוח טוב לב ומודעות משפרים את הבריאות הגופנית והנפשית שלנו, בעוד שגרימת נזק וחוסר מודעות מובילים בסופו של דבר למחלה גופנית ונפשית. אנחנו יכולים להבין כי אנו אמורים לחיות בהרמוניה עם בעלי החיים האחרים שבעולם מפני שניתן לנו גוף אשר למעשה מתפקד טוב יותר בלי להרוג ולגנוב מהם. איזו מתנה משחררת! אין אף חיה שצריכה אי פעם לפחד מאיתנו, כי אין שום מרכיב מזון שאנחנו צריכים שאיננו יכולים לקבל ממקורות שאינם חיות.

עדות לכך יש בשפע, ואנו נתבונן במקצתה בפרק זה על מנת לבחון את האשליה שאנחנו צריכים לאכול מזונות מן החי כדי להיות חזקים, בריאים, ואמיתיים. הן מחקרים רפואיים והן הדוגמאות הבולטות של אנשים טבעוניים בריאים שאנו רואים סביבנו מעידים כי אכילת מוצרים מהחי היא מיותרת, ובמובנים רבים היא למעשה מזיקה לבריאות שלנו.

חלק מאתנו עשויים למחות, "חכה רגע! איך אכילת מוצרים מהחי יכולה להיות לא בריאה? זה נראה טבעי כל כך!" בואו נסתכל מקרוב על גוף האדם. דרך טובה להתחיל היא על ידי התבוננות בעיניים חדשות כיצד גופנו מושווה עם כמה בעלי חיים אחרים שאיתם אנחנו חולקים את הפלנטה הזאת. כמה רכים, חסרי שיער, ועדינים היננו, בני האדם! וכמה חלשים פיזית! לאדם, למשל, יש רק שישית מכוחו של קוף שימפנזה טיפוסי. אנחנו שולטים בבעלי חיים לא דרך כוח פיזי, אלא באמצעות כלים ובוגדנות. אנו יכולים להבחין באיבר האכילה שלנו, הפה האנושי שלנו. אנו רואים עד כמה קטן הוא, עד כמה קטנות השיניים שלנו, ואיך אנחנו חסרים ניבים חדים וארוכים כדי לקרוע בשר קשה, כמו גם עצם לסת חזקה וכבדה ושרירי לסת שיש לטורפים ולאוכלי כל. אנו מבחינים גם כמה רכות השיניים האנושיות, לעומת השיניים הקשות בהרבה של בעלי חיים טורפים, אשר מסוגלים לרסק עצמות כדי להגיע למח העצם. ברור הוא כי השיניים והלסת שלנו לא מיועדים לקריעת בשר ולכרסום עצמות; כמו לאוכלי פירות ואוכלי עשב יש לנו שיניים חותכות בחלק הקדמי עם שיניים טוחנות לאורך הצדדים לשם נגיסת וטחינת מזונות צמחיים. מעניין לדמיין ניסיון להרוג ולאכול יונק אחר ללא שימוש בכלי כלשהו, רק עם הפה העדין שלנו והידיים המעודנות, חסרות הטפרים שלנו. האם היינו יכולים לעשות זאת? האם היו יכולים ההורים שלנו, הילדים, או החברים שלנו לעשות זאת? האם איזשהו אדם יכול היה לעשות זאת? הם מישהו היה יכול, או היה מסכים לרדוף אחר, לדוגמא, צבי, פרה, חזיר, כבשה, עז, או ארנבת בטבע ולאחר מכן, איכשהו לתפוס אותה (מאוד לא סביר), להתנפל על צווארה עם הפה האנושי הקטן והשטוח שלנו, לקרוע דרך הפרווה והעור בבשר החי עם שיני האדם הקטנות שלנו, ולמלא את הפה שלנו עם הדם הטרי והחם של היצור חסר המזל?

תרחיש זה מראה את האבסורד הגמור של מה שאנו בני האדם עושים כאשר אנו אוכלים בשר בעלי חיים. אין לנו טפרים או שיניים כדי לקרוע ולשסע בשר חי, לנשוך דרך פרווה, נוצות, קשקשים, או עצמות, ואין לנו תיאבון לדם טרי בפינו. אנו עשויים להבחין כי הלסת שלנו הוא בעיקרה תלויה כדי להבטיח תנועה מצד לצד. התנועה. זהו מבנה לסת המשותף ליונקים אוכלי עשב לשם טחינת סוגים שונים של חומר צמחי; ליונקים אוכלי כל וטורפים יש לסתות נוקשות יותר שבעיקר נפתחות מעלה ומטה. אנחנו מבחינים עוד כי המטרה של האנזים הדומיננטי ברוק שלנו, ptyalin, היא לשבור את הפחמימות המורכבות במזון צמחי לגלוקוז לצורך אנרגיה. פחמימות אלו הן הדלק שבו הגוף שלנו נועד להשתמש; בשר חיות אינו מכיל אף לא אחת! שלא כמו טורפים, אין לנו חומצות קיבה חזקות אשר מפרקות במהירות בשר, או מעיים קצרים בעלי דופן חלקה כדי להעביר את הבשר הנרקב מגופנו במהירות. במקום זאת, יש לנו את חומצות הקיבה החלשות והמעיים המפותלים והארוכים של אוכלי עשב ואוכלי פירות לשם מיצוי איטי של החומרים המזינים ממזונות צמחיים בזמן שהם מתעכלים ומתפרקים. המעי הקטן הארוך והמפותל שלנו הוא במובהק של אוכלי עשב, עם אלפי כיסים קטנים ואצבעות זעירות לאין ספור, הנותנים לו שטח פנים כולל עצום – אזור גדול יותר מאשר מגרש טניס! – כדי שהזנתנו תועבר לדם שלנו. מערכת העיכול שלנו דורשת מזונות עשירים בסיבים כדי לשמור את דפנות המעי נקיים ומתפקדים כראוי. מזונות מבעלי חיים הם לא רק נטולי סיבים אלא גם נוטים להיות סותמים יותר ממזונות צמחיים כשהם מתפרקים, מה שמוביל לעצירות, טחורים, קוליטיס, דיברטיקוליטיס, סרטן המעי הגס, ומחלות אחרות. יש לנו גם מערכות מחזור דם כמו של אוכלי עשב, אשר מתקשים לסבול שומן רווי וכולסטרול. אם חתול, למשל, אוכל כמות גדולה של שומן וכולסטרול בצורה של בשר או ביצים, הוא לא מקבל שום הצטברות וחסימה בעורקים שלו, אבל אם ארנב, גורילה, אדם, או אוכלי פירות או עשב אחרים עושים זאת, העורקים הופכים למצופים בשומן בצורה חמורה. אם הנוהג ממשיך, העורקים נסתמים והופכים ללא בריאים, והדבר מוביל לטרשת עורקים, לחץ דם גבוה, מחלות לב, וכן, במקרה של בני האדם, לביקוש מובטח של תרופות וניתוחים.

על ידי התעלמות מהעובדה הברורה כי אנו בני האדם לא נועדנו לאכול כמויות גדולות של מזונות מן החי הטיפוסיים לתרבות שלנו, הממסד הרפואי-תרופתי למעשה תורם לאספקה של אנשים חולים ומבטיח את מה שד"ר ג'ון מקדוגל מכנה ה"ביטחון התעסוקתי" שלו. אין הכוונה לרמוז על איזו קונספירציה או שהרופא הממוצע אינו מונע על ידי דחפים אלטרואיסטיים. אולם הממסד הרפואי, כמו כל תעשייה אחרת המתפקדת בתוך המסגרת הכלכלית של התרבות שלנו, פשוט ממשיך בנתיב ההתנגדות הקלה ביותר והתמורה הכספית האמינה ביותר. לאלה בצמרת הפירמידה של תעשיית הרפואה, אשר עוזרים לקבוע אסטרטגיות פוליטיות ומדיניות תקשורת וחינוך, שמירה על הסטטוס קוו חייבת להיראות כמו רעיון טוב ביסודו, לכן הם ממעיטים בחשיבות מניעה לטובת תרופות וטיפולים כירורגיים ומעודדים את המשכיות קבלת תזונת אוכלי-הכל על ידי בני אדם.

סיווג הפיזיולוגיה האנושית היה בעייתי מאז ומתמיד בתרבות שלנו וממשיך להיות שנוי במחלוקת עד היום. בזמן שזה ברור שאנחנו לא טורפים בעצם, זה גם ברור שאנחנו לא מעלי גירה או מפריסי פרסה אוכלי עשב כמו כבשים, צבאים, סוסים, ופרות, אשר יכולים ללחך דשא ועלים בגלל שיש להם כמה שקי עיכול. ייתכן שאנחנו נהיה מסווגים בצורה הכי טובה כאוכלי עשב ופירות, שעוצבו בעיקר לפירות, זרעים, ירקות, אגוזים, שורשים עסיסיים ועלים. רוב הפיזיולוגים, למרות זאת, עדיין טוענים שבני אדם הינם אוכלי כל מטבעם. אבל אפילו סוסים ניתן ללמד לאכול בשר צבי, ופרות, כבשים, ועיזים לומדות לאכול בהנאה בשר דגים, עופות וחזירים במנגנוני ההאכלה הכפויים המודרניים – עד כמה בחירות המזון היומי שלנו הן תוצאה של כך שמלמדים אותנו מה לאכול?

שלוש נקודות, לפחות, נראה שאין להכחיש: שיש לנו ברירה, שבעלי חיים סובלים בגלל הבחירה שלנו לאכול אותם, ושהרמות הנוכחיות הגבוהות של צריכת מזון מן החי הן חסרות תקדים ויש להן השפעות מזיקות על הבריאות שלנו. עובדה מבוססת היטב על ידי שרידי מאובנים היא כי הומינידים מוקדמים חיו בעיקר על תזונה צמחית, וכי תרבויות לקט עכשוויות נוהגות כך גם כן. ואכן, האנתרופולוג הנודע אשלי מונטגיו הצהיר כי תרבויות אלה צריכות להיקרא לקט-ציד ולא ציד-לקט.

כמו כל בעלי החיים, אנחנו יצורים רוחניים במהותנו, ביטויים של אינטליגנציה אוניברסלית ואוהבת שנתנה לנו גוף שנועד לשגשג על שפע מזונות שאנחנו יכולים לטפח בשלווה ולאסוף במטעים, בשדות, ובגנים. הגוף שלנו משקף את התודעה שלנו, אשר משתוקקת לגלות ממדים גבוהים יותר של יצירתיות, חמלה, שמחה, ומודעות, ומתגעגעת לשרת את השלמים הגדולים יותר – התרבות שלנו, כדור הארץ שלנו, ואת המקור המיטיב של כל החי – על ידי ברכה ועזרה לזולת ועל ידי שיתוף, אכפתיות, וחגיגה. יש לנו, כראוי, פיזיולוגיה של שלום. הרג סיטונאי והתעללות בחיות אחרות לצורך מזון פועלים בניגוד לתחושה הבסיסית שלנו של חמלה, ולכן אנו מסווים את האמת המטרידה של הארוחות שלנו באמצעות רציונליזציה שהיא הונאה עצמית ושיטות משוכללות של בישול, טחינה, ערבוב, ציפוי, תיבול, וכיסוי. ברמה עמוקה אנו יודעים שקיבלנו את המתנה היקרה של גוף שאינו דורש משום יצור חי לסבול, לפחד, או למות בשביל להאכילו -אבל אנחנו זורקים את המתנה בחזרה אל מול היקום הנדיב עם האלימות הנדרשת בשל בחירות המזון שלנו.

המרכיבים של מזונות מן החי

אכילת הכמויות הגדולות של מזונות מן החי הטיפוסיות לארוחות בתרבות שלנו מובילה לבעיות רבות. כפי שצוין לעיל, בשר בעלי חיים הינו לחלוטין נטול סיבים שאנו צריכים במערכות העיכול שלנו ונטול פחמימות שהתאים שלנו נועדו לשרוף לייצור אנרגיה. שומן רווי וכולסטרול המאפיינים בשר, מוצרי חלב וביצים הם בעצם רעילים לבני אדם, ותורמים למחלות כלי דם. תכונה מזיקה במיוחד של שומן מן החי היא בכך שהוא מכיל שומני טרנס, אשר מוכרים כחומרים לא יציבים שמגבירים את הסיכון לסרטן ומחלות לב. למעשה, האקדמיה הלאומית למדע הגיעה למסקנה כי "מידת הצריכה הבטוחה היחידה של שומן טרנס היא אפס." החלבון מן החי, מקודם המכירות ושאנחנו כולנו מובלים בתחושת איום להאמין כי עלינו לבלוע כדי להיות בריאים, עלול גם להכיל תכונות רעילות, במיוחד בכמויות הגדולות הנצרכות בתרבות שלנו כיום. מזונות מבעלי חיים מכילים חלבון מרוכז יותר ממזונות צמחיים, דבר אשר עלול להיות לא בריא, כי קשה יותר לגוף שלנו להפיק אנרגיה מחלבון מאשר מהפחמימות הטבעיות שבפירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, וכן במזונות צמחיים אחרים. ידוע גם כי הגוף שלנו יכול לסנתז את רוב חומצות האמינו מחומצות אמינו אחרות, כך שבפועל יש צורך קטן מאוד לאנשים האוכלים תזונה המבוססת על צמחים "לשלב" חלבונים או מזונות בדרך מסוימת כלשהי על מנת לקבל את "הפרופיל הנכון של חומצות אמינו." מיתוס ישן זה של "חלבון שלם" התבסס על מסקנות שגויות שהוסקו על ידי מדענים עקב ניסויים שנעשו על חולדות ב-1920. אפילו ארגונים שמרניים כמו ה-FDA ואיגוד התזונה האמריקני מכירים באופן רשמי בהמלצות התזונתיות שלהם בכך שתזונה צמחונית מציעה לבני אדם חלבון באיכות גבוהה מספיק. ה-ADA מצא ש, "נתונים מדעיים מצביעים על קשרים חיוביים בין תזונה צמחונית והקטנת הסיכון למספר מחלות ניווניות כרוניות ומצבים אחרים, כולל השמנת יתר, מחלות העורקים הכליליים, יתר לחץ דם, סוכרת, וסוגים מסוימים של סרטן." הארגון הגיע למסקנה כי "תזונה צמחונית מתוכננת כראוי היא בריאה, נאותה מבחינה תזונתית, ומספקת יתרונות בריאותיים במניעה ובטיפול של מחלות מסוימות."

לדברי קולין קמפבל, פרופסור לביוכימיה תזונתית באוניברסיטת קורנל והחוקר הראשי של אחד המחקרים הגדולים בלימודי תזונת האדם שנעשו עד כה, חלבון מן החי הוא נחות לגמרי לעומת חלבון צמחי לצרכים האנושיים: "המחקר שלנו מצביע על כך שככל שמישהו מתקרב יותר לתזונה כוללת ממזון צמחי, כך גדל היתרון הבריאותי. . . . מתברר כי חלבון מן החי, כאשר הוא נצרך, מציג מגוון של השפעות בריאותיות בלתי רצויות. בין אם מדובר על מערכת החיסון, מערכות אנזימים שונים, ספיגה של קרצינוגנים לתוך התאים, או פעילויות הורמונליות, חלבון מבעלי חיים בדרך כלל רק גורם לנזק."

מכיוון שאנו בני האדם למעשה צריכים חלבון בכמות קטנה יחסית כדי לתפקד היטב, החלבון העודף הגלום במזונות מן החי מנקז מהגוף שלנו את האנרגיה, כאשר הגוף חייב למצוא דרך להיפטר ממנו איכשהו. תזונאים מבינים כי הצרכים שלנו בפועל לחלבונים הם קטנים יחסית: בין ארבעה ושמונה אחוזים מן הקלוריות שלנו צריכים להיות בצורה של חלבון. למעשה כל הדגנים, הקטניות, והירקות מכילים בין שמונה ועשרים אחוזים חלבון, עם מזונות מסוימים, כמו טמפה, שהינם אפילו גבוהים יותר. ד"ר אנדרו וייל כותב, "בחברה שלנו, מחסור בחלבון אינו קיים למעשה. במקום זאת, רוב האנשים צורכים יותר מדי חלבון, אשר יכול גם להשפיע לרעה על הבריאות . . . . כמויות קטנות ביותר הן מספיקות כדי לספק את הדרישות המינימליות של המבוגר הממוצע – כשישים גרם של חלבון ביום. אנשים רבים בחברה שלנו אוכלים הרבה יותר מזה בכל ארוחה. . . . צמצום צריכת החלבון יחסוך אנרגיה, ישחרר את מערכת העיכול ובעיקר את הכבד והכליות שלך מעבודה נוספת, ויגן על המערכת החיסונית שלך מגירוי." במקום אחר, ד"ר וייל כותב "לדעתי, אחד השינויים התזונתיים הבריאים ביותר שאנשים יכולים לעשות הוא להחליף במזונות סויה חלק (או את כל) המזונות מן החי שהם עכשיו אוכלים. "

לדברי המיקרוביולוג רוברט יאנג, חלבון עודף גורם ל-pH של רקמות הגוף להיות חומצי מדי. הוא מדגיש כי מצב חומצי זה הוא לא בריא ומאותת לחיידקים בתוך ומסביב לגוף כי הגוף חלש, מתפורר, ומת. כאשר כל חיה מתה, כשהחיים דועכים מתוכה, הבשר שלה הופך חומצי יותר ויותר, מאותת למיקרואורגניזמים באזור כי הגיע הזמן שהם יעשו את העבודה שלהם ויפרקו את הבשר כך שהוא יכול לשוב אל האדמה ולהיות ממוחזר. על פי המחקר שלו, במקום לאחסן בעיקר חיידקים מועילים המסייעים בתהליכים תומכי-חיים שונים של הגוף, גופם של אנשים אוכלי כל נוטה לאחסן בעיקר חיידקים הרסניים שפשוט מנסים לעשות את העבודה הטבעית שלהם של פירוק הגוף מכיוון שהוא נותן אותות, לפי התוכן החומצי הגבוה של הרקמות והנוכחות של בשר בעלי חיים מתכלה, לכך שהוא גוסס. התגובה של הממסד הרפואי, במקום שייעץ לנו להפסיק לאכול חלבון מן החי, היא לספק אנטיביוטיקה ותרופות אחרות שמנסות לעזור למערכת החיסונית המותקפת על ידי הריגת הפתוגנים בתוך הגוף. אפקט מצער של פרקטיקה זו הוא שאנטיביוטיקות הן חסרות הבחנה, ויכולות גם להרוג חיידקים מועילים. חיידקים מזיקים כביכול, אשר רק מבצעים את הפונקציה החיונית שלהם בטבע, לעיתים קרובות מפתחים עמידות יתר ולכן דורשים לתת מינונים הולכים וגדלים של תרופות אנטיביוטיות. עמידות בקטריאלית זו לתרופות גם מיוחסת ישירות לנתינה השגרתית של אנטיביוטיקה לבעלי חיים ודגים בחוות מתועשות, והבשר, מוצרי החלב, והביצים הנגזרים מהם עשויים להכיל ריכוז גבוה של פתוגנים עמידים לאנטיביוטיקה.

אחת התוצאות של הלחץ שמופעל על גופנו על ידי מוצרים מן החי היא הסיכון המוגבר לסרטן. ידוע היטב כעת כי בכל דקה תאים ספורים מתוך טריליונים בגופנו הופכים לסרטניים. מערכת חיסונית בריאה יכולה באופן שגרתי לאתר ולהשמיד תאים אלה, ובכך למנוע מסרטן להתפתח בגוף בריא. אולם, כאשר הכוחות של המערכת החיסונית מותשים על ידי שומני טרנס ועומס פתוגנים ממזונות מן החי, הם עשויים להיות מעטים מדי מכדי לזהות סרטן בגוף ולמנוע ממנו להתפתח. קרן מחקר הסרטן העולמי סיכמה לאחר ניתוח של יותר מ- 4500 מחקרים בסרטן כי "תזונה צמחונית מקטינה את הסיכון לסרטן," וההמלצה התזונתית העיקרית שלה היתה, "בחר בעיקר דיאטות על בסיס צמחי העשירות במגוון ירקות, פירות, וקטניות." סרטן מקושר בברור באופן חיובי סטטיסטי עם אכילת מזונות מבעלי חיים. הגוף, בחוכמתו, מווסת כל הזמן את חומציות הדם, אשר חייבת להישאר בטווח צר. עם תזונה מערבית מודרנית, הגוף חייב לעבוד קשה כדי לשמור את הדם מלהפוך לחומצי מדי מעודף החלבון מן החי שנאכל. כדי לעשות זאת, הוא משתמש בחומרי רקמת עצם מנטרלת כגון ביקרבונט וסידן. הדבר יכול להוביל לאובדן צפיפות עצם ומסייע להסביר את השיעור הגבוה של אוסטאופורוזיס בתרבויות שבהן אנשים אוכלים כמויות גדולות של מזונות מעודדי חומציות מן החי. שיעורי אוסטאופורוזיס בקרב אנשי האסקימו, שאוכלים דיאטה המבוססת כמעט לחלוטין על בשר, הם מהגבוהים בעולם. הבאים אחריהם הם הצפון-אירופאים והצפון-אמריקאים, שאוכלים כמויות גבוהות של בשר, ביצים, ומוצרי חלב. בעוד ישנם גורמים אחרים העשויים להשפיע על בריאות העצם, כגון צריכת ויטמינים ומינרלים, רמות פעילות גופנית עם נשיאת משקל וגורמים נפשיים ורגשיים, יש ראיות כי יש מתאם בין עצמות שבירות ואוסטאופורוזיס לבין אכילת כמויות גדולות של חלבון מן החי הטיפוסיות לארוחות שלנו.

מחקרים מדעיים מצאו קשר בין מחלות רבות אחרות עם צריכה גבוהה של מזונות מן החי, כגון מחלות לב, סוכרת, סרטן השד, הערמונית, והמעי הגס; אבני מרה, שבץ, ומחלות כבד וכליות. ספרים רבים ומאמרים מתעדים ממצאים אלו, אך יש מעט תמריץ כספי לפרסם את המידע, ותמריץ כספי עצום להתעלם ממנו ולממן מחקרים-לכאורה ומסעות פרסום כדי לבלבל את הציבור לגבי ההשפעות של אכילת מזון מן החי. לפי מחקר עדכני של אוניברסיטת קורנל, שמונים וארבעה אחוז של האנשים הינם לעתים קרובות מבולבלים לגבי אכילה בריאה או התייאשו לחלוטין מלנסות להבין את הנושא. הדבר מעיד רבות על היעילות של גיאות התעמולה שנוצרה על ידי תעשיית המזון, כמו גם על הנטייה שלנו לחסום קשרים כשמדובר בסבל שעל הצלחות שלנו.

הכולסטרול והשומן הרווי שבדם שלנו עלולים ליצור בעיות אחרות. מלבד סתימת העורקים והורידים של הגוף שלנו ותרימה למחלות לב ושבץ, הם עלולים לחסום את הנימים שנושאים דם לתאים בודדים, וכתוצאה מכך התאים חלשים, חסרי חמצן וחומרים מזינים, ולא מצליחים לנקות לגמרי את הרעלים והפחמן הדו חמצני שהם תוצרי לוואי של תהליכי הנשימה שלהם. שוחים בסביבה לא בריאה זו, הם עשויים להתחיל, במשך הזמן, להתנוון למות. אחת הדוגמאות לכך היא תופעה שכיחה יותר ויותר של ניוון מקולרי (איזור מרכז הראייה) הגורם ללקות ראייה חמורה ועיוורון , בעיקר באנשים מבוגרים. שנים של אכילת חלבונים מן החי, שומן, וכולסטרול גורמות לנימים זעירים בעין להיסתם בפסולת, ומיליוני התאים באזור המקולה שברשתית העין, התאים שאחראים לראייה, מתחילים למות או נחסמים על ידי מאמציו של הגוף לבנות נימים חדשים. ראייה מידרדרת וניוון מקולרי הם התוצאה. אותו סוג של תרחיש עשוי להסביר ליקויי בריאות רבים אחרים גם כן, כגון קטרקט וסוגים אחרים של אובדן ראייה, ליקויי שמיעה, ובעיקר, תפקוד מנטלי ירוד שנגרם על ידי נימים סתומים שמשרתים תאי מוח חיוניים. סתימה זו של הנימים במוח על ידי שומן בעלי חיים וכולסטרול עלולה גם לתרום לרמה פחותה בפועל של אינטליגנציה בתרבויות שאוכלות דיאטות עשירות במזונות מן החי. נימים סתומים במוח עלולים להפחית את היעילות של המוח וכן לעכב את יכולתו ליצור קשרים בצורה יעילה. הדבר יכול להפחית את האינטליגנציה הנדרשת לשם יצירתיות ורוחניות, ועשוי לסייע להסביר מדוע אנו פועלים בצורה של הרס עצמי מבלי להיות מסוגלים לתפוס זאת. הוכח שלילדים צמחוניים יש IQ גבוה משמעותית מהממוצע, וזה ידוע, למשל, כי תומס אדיסון, במהלך השנים שהוא עבד כל כך קשה לגלות את סודות החשמל, נמנע מאכילת בשר בגלל שהוא מצא שהוא יכול לחשוב בבהירות רבה יותר וכן ליצור קשרים חיוניים בקלות רבה יותר על בסיס דיאטה צמחית. גאונים אחרים כמו פיתגורס, לאונרדו דה וינצ'י, ומהטמה גנדי נמנעו מאכילת בעלי חיים. פלוטרכוס כתב, "כאשר אנו סותמים ומפטמים את הגוף שלנו עם בשר, אנחנו גם הופכים את המוח והאינטלקט שלנו לגסים. כאשר הגוף סתום עם מזון לא טבעי, המוח נעשה מבולבל משעמם ומאבד את העליצות שלו. מוחות כאלה עוסקים בעיסוקים טריוויאליים, משום שהם חסרים את הבהירות ואת המרץ לשם חשיבה גבוהה."

מסלולים סתומים יכולים גם, במישרין או בעקיפין, לגרום לאנרגיה נמוכה, עייפות כרונית ומגוון רחב של מחלות אחרות. אצל זכרים בוגרים, למשל, העורקים ברקמת כלי הדם של איברי המין יכולים להיסתם על ידי שומן רווי וכולסטרול של דיאטה המבוססת על בעלי חיים, ויפחיתו את היכולת הטבעית של גברים רבים לקבל זקפה. מכיוון שמחלה היא הרבה יותר רווחית לתאגידי התרופות רבי ההשפעה מאשר בריאות, ככל שהעושר של תעשיית התרופות גדל, כך מדוכאת היכולת של התרבות שלנו לזהות את המקור האמיתי של הבעיה. מחלת כליות, אבנים בכליות ואבני כיס המרה הן תוצאה ישירה אחרת של אכילת מזונות מן החי, שכן לכליות יש את התפקיד הקשה של טיהור הדם השומני והחומצי שלנו. אבנים גדולות עשויות להצטבר בכליות שלנו מהסידן העודף וחומצת השתן שנגרמים על ידי חלבון בעלי חיים בארוחות שלנו. אבנים אלו פוגעות בתפקוד של הכליות שלנו והגוף עשוי, בחוכמתו, לנסות להעביר אותם דרך השופכה, תהליך מכאיב מאוד. השומן והכולסטרול העודפים במזונות מן החי יכול להוביל לאבני מרה ומחלות כיס המרה. הכבד, בתור האיבר האחראי ישירות ביותר להתמודדות עם הפלישה של חומרים רעילים, כורע תחת הנטל כאשר אנחנו אוכלים חיות מתות, בייחוד אלו הכלואות בתנאים הבלתי נתפשים של חוות המפעל המודרניות. גופים אומללים אלה של בעלי חיים הם כל כך רוויי רעלים, הורמוני גדילה מלאכותיים, תרופות כימיות ושאריותיהן, סטרואידים, גידולים, ומחלות כרוניות עד כי בליעתם מהווה עבודה הרקוליאנית ובלתי פוסקת עבור הכבד.

העור, בתור האיבר הגדול ביותר של סילוק (אלימינציה), כורע גם הוא תחת נטל קשה מנשוא בשל הרעלנים במזונות מן החי, ורבות ממחלות העור והתגובות האלרגיות שאנו חווים ניתן לייחס לנסיון הגוף לטהר את עצמו על ידי העברת רעלנים החוצה דרך העור. העור שלנו עלול להיות מושפע לרעה על ידי עודף השומן והכולסטרול במוצרי חלב, אשר עלול לסתום את הנקבוביות ועלול לעודד אקנה, תגובות אלרגיות וריח גוף עודף. אנשים רבים מעירים על האופן שבו מעבר לתזונה צמחית לא רק עזר להם לרדת במשקל, אלא גם נתן להם גוון עור נקי ומראה רענן, והקטנת הצורך במוצרי קוסמטיקה.

השומן של העניין

הכולסטרול והריכוזים הגדולים של שומן רווי במזונות בעלי חיים מעלים את הסיכון שלנו למחלות לב ושבץ. תוכן השומן הגבוה שלהם מגביר את הסיכון שלנו להשמנת יתר ולפנורמה שלמה של בעיות בריאות אשר להן עודף משקל תורם, כמו סוכרת וסרטן. עם שישים אחוזים מהאמריקאים שסובלים כעת מעודף משקל, ובמקביל תג מחיר של 100 ביליון דולר (והולך וגדל) על שירותי הבריאות, השמנת יתר כיום הורגת 330,000 אמריקאים בשנה ובקרוב תעבור את הטבק כגורם המוביל אשר ניתן למונעו של מחלות ומוות.

למרות שכולנו ייחודיים מבחינה גנטית, זה לא טבעי עבור אף אחד מאיתנו להיות עם אחוז גבוה של שומן גוף או לסבול מעודף משקל כרוני. אנחנו שמנים בגלל שאנחנו אוכלים יותר קלוריות ממה שאנו שורפים, ושומן הוא עתיר קלוריות ביותר. בדרך כלל, שומן מתרכז במזונות מן החי הרבה יותר מבמזונות מן הצומח, ובעלי החיים המגודלים בשביל הצלחות שלנו הם שמנים במיוחד. הם עברו תהליכי רבייה ספציפיים, ריתוק, סימום, ומניפולציות כדי להיות שמנים ככל האפשר. תרנגול ההודו בחמאה שאנו זוללים לכבוד טקס חג ההודיה שלנו הוא כל כך שמן שהוא בקושי יכול ללכת ולא יכול להזדווג כאשר הוא בחיים, קריקטורה של ציפור הבר הרגישה ששוכנת ביערות שלנו. החזירים, הפרות, והתרנגולות בחוות התעשייתיות ובאיזורי ההאכלה המודרניים מאולצים להיות שמנים באופן דומה. האם אנחנו יוצרים את היצורים האלה בדמותנו, או שמא הם יוצרים אותנו בדמותם שלהם?

כדי להבין השמנת יתר ומשקל גוף, אנחנו פשוט צריכים להבין מה שארגונים חקלאיים מפטמי חיות הבינו מזמן: אכילת עודף קלוריות ושומן הופכת חיות אוכלות עשב כלואות לשמנות. אותו הדבר נכון עבורנו. המפתח הוא להבין ולזכור כי לכל המזונות יש רק שלושה מרכיבים בסיסיים: פחמימות, חלבונים, ושומנים. פחמימות הן הדלק הדרוש לנו שאנו שורפים לצורך אנרגיה. מזונות בעלי חיים הם עשירים בחלבון ובשומן ואין בהם פחמימות, למעט דבש והלקטוז בחלב. פחמימות מורכבות לא מזוקקות מדגנים מלאים, פירות, ירקות, וקטניות, והחלבונים ממקורות צמחים או מבעלי חיים, הם בדרך כלל לא משמינים בעצמם, כי הגוף צריך קודם להמיר אותם לשומן על מנת לאחסן אותם כשומן. הדבר הוכח מדעית, כפי שד"ר ניל ברנרד מציין: "מדענים לקחו ביופסיה ממאגרי השומן של אנשים ומצאו כי כמעט כל השומן שלהם הגיע משומן שבמזונות שהם אוכלים, וכמעט שאינו מופק על ידי פחמימות."

מדוע כה רבים מאיתנו מאמינים בטעות כי פחמימות משמינות? ישנן שתי סיבות עיקריות. אחת היא שהתרבות שלנו יצרה והפיקה בייצור המוני סוג לגמרי לא טבעי של פחמימות, הסוכר הלבן המזוקק והקמח הלבן המשמשים בתעשיית המזון כדי לייצר "מזונות זבל" (ג'אנקפוד) אשר הם גם עתירי שומן. למזונות מזוקקים אלו יש אינדקס גליקמי גבוה והם מתפרקים מהר מדי בגוף, ותורמים לחוסר איזון רמת הסוכר בדם. תזונאים מסכימים כראוי שיש להימנע מהם. הסיבה השנייה היא כי פחמימות לא טבעיות ומזוקקות אלו הפכו לשעיר לעזאזל של תרבות הרעייה שלנו, מכיוון שהדבר האחרון שאנחנו רוצים להודות בו הוא כי מקור ההשמנה והבעיות האחרות שלנו הם המזונות מן החי שמגדירים אותנו.

לכן אנחנו מאשימים בטעות "פחמימות", שהן למעשה הדלק הבריא והטבעי אשר עליו הפיזיולוגיה-של-שלום שלנו מתוכננת לפעול. דיאטות דלות שומן, עשירות בפחמימות מורכבות, המבוססות על ירקות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, ופירות הוכחו אוניברסלית להיות הבריאות ביותר לבני אדם, כפי שמחקר אוקספורד-קורנל תחת קולין קמפבל הסיק. מחקר משנת 2002 של משרד החקלאות האמריקאי, למשל, מצא כי מבוגרים שאוכלים דיאטות עתירות פחמימות (עם אחוז גבוה של מוצרי דגנים, פירות, וירקות) היו בסבירות גבוהה יותר להיות בקטגורית טווח משקל תקין מאלו שאוכלים דיאטות דלות בפחמימות.

הפסקת השמנת יתר יישאר קרב קשה, מסתורי, מורכב, ואבוד כל עוד נמשיך לאכול תזונה עשירה בשומן בשר בעלי חיים, ביצים, ומוצרי חלב. כמובן שניתן לאכול תזונה צמחית עתירת שומן אם אנחנו צורכים כמויות גדולות של אבוקדו, חמאות אגוזים, שמנים מזוקקים, צ 'יפס, או מזונות עתירי שומן אחרים, אך קל מאוד וטבעי לגמרי לאכול תזונה דלת שומן, המבוססת על צמחים, וכמעט בלתי אפשרי לאכול תזונה דלת שומן המבוססת על מזונות מן החי. אנחנו תרבות של אנשים שבאופן טבעי אוכלים צמחים אך שצורכים שומן רב מדי, סובלים מזה, ולאחר מכן מתחילים "דיאטות" כדי לרדת במשקל וסובלים סבל מיותר. קראנו מיליוני ספרי דיאטה, שרבים מהם מרגיעים וממליצים על אכילת בשר ונוזלים מבעלי חיים, ותוך כדי כך אנו הופכים משועבדים יותר לקומפלקס הבשרי-רפואי. למעשה, תוכניות הדיאטה הפופולריות ביותר כגון דיאטת אטקינס, דיאטת סוג הדם, דיאטה ה"איזור", דיאטת סאות' ביץ', והדיאטה הקרוייה באירוניה בשם "דיאטת המכורים לפחמימות" – ממליצות כצפוי על מזונות עתירי חלבון, דלים בפחמימות, והן עשירות במזונות הנגזרים מבעלי חיים. הן מוצאות קבלה ומוכנות פשוט מפני שיסוד החיים של התרבות שלנו הוא הריגת ואכילת בעלי חיים ואנחנו משתוקקים בטבעיות לקול של הרשויות המדעיות והרפואיות שירגיע אותנו ויאשר כי נוהג זה נדרש על ידי הפיזיולוגיה שלנו. עודף שומן מטיל עומס רב על הגוף שלנו, וגם, כמו כלא שגזרנו על עצמנו ושאנחנו סוחבים איתנו, עלול להפחית את היכולת שלנו לבטא, ליצור, ולנוע בחופשיות. שומן מאט את זרימת הדם, גורם לדם להיות צמיג, סותם עורקים וורידים, וגורם למצב התאים להדרדר. משקל מיותר גורם ללב לשאוב ביתר קושי ממה שהיה צריך, ומגביר את לחץ הדם. הוא יונק אנרגיה ויוצר עומס על עמוד השדרה ומערכת העצבים. סוכרת קשורה לעודף שומן.

המערכת החיסונית גם היא צריכה לעבוד קשה יותר כדי לפקח על כמות מטען התאים המיותרים שנעשים לעתים קרובות מקום הצטברות רעלנים הנכנסים דרך אכילה, שתייה, ונשימה. לפיכך הם נוטים להיות בעלי סיכון רב יותר להיות סרטניים, ואכן השמנת יתר מקושרת לסיכון מוגבר לסרטן. השמנת יתר גורמת לנו לרוב להערכה עצמית נמוכה ולבעיות פסיכולוגיות אחרות גם כן. השומן שאנחנו סוחבים מתחת לעור שלנו הוא בעיקר השומן של חיות אומללות ומבועתות – אין זה מפתיע שאנחנו להוטים להיפטר ממנו!

אם אנו מבססים את הדיאטה שלנו על דגנים מלאים, פירות, ירקות וקטניות שבשבילם אנו מתוכננים, היינו מוצאים את בעיית השמנת היתר בתרבות שלנו מתאדה, יחד עם בעיות רבות אחרות. אלברט איינשטיין צדק באומרו כי אף בעיה אינה יכולה להיפתר ברמה שבה היא נוצרה. כאוכלי כל, עלינו לעבור לרמה אחרת כדי לפתור את הבעיה שלנו עם עודף שומן, רמה שבה אנחנו כבר איננו הורגים ואוסרים חיות בידי באי כח ולא צורכים את שרידיהם עתירי השומן.

רעלנים

כשאנו מקבלים את החלבון שלנו ממקורות של בעלי חיים, אנחנו מביאים לתוך הגוף שלנו רמות גבוהות הרבה יותר של מזהמים רעילים מכפי שאנו עושים על ידי אכילת מזונות צמחיים ישירות, משום שדגנים למאכל בעלי חיים מרוססים בכבדות בחומרי הדברה ורעלים אלה נוטים להתרכז בבשר בעלי חיים, בחלב, ובביצים, כמו שאנדרו וייל מציין:

"בעיה אחת היא כי תזונה עשירה בחלבון מהחי שמה אותך גבוה בשרשרת המזון, לא מקום טוב להיות בו . . . אחת ההשלכות של אכילה במקום גבוה בשרשרת המזון היא שאתה מקבל מינונים הרבה יותר גדולים של רעלים, בגלל שרעלים סביבתיים מתרכזים כאשר אתה עולה מרמה לרמה. השומן של חיות מבויתות מכיל לעתים קרובות ריכוזים גבוהים של רעלים הקיימים בריכוזים נמוכים בהרבה בדגנים, למשל. בעיה נפרדת היא שהשיטות בהן אנו משתמשים לגידול מקורות חלבון מן החי מוסיפות לטעינתם בחומרים לא בריאים."

בעלי החיים האומללים המגודלים למזון נאלצים לאכול כמויות גדולות של קמח דגים ושיירי בשר ואיברי חיות, דבר אשר הינו בלתי טבעי לחלוטין עבורם, כדי לפטם אותם במהירות. זבל משמש גם הוא כדי "להעשיר" את האוכל שלהם, ותוספים אלה מרכזים רעלים במידה גבוהה אף יותר מאשר המזונות הצמחיים שמהם בעלי החיים ניזונים. רעלים במזונות מן החי שאנו אוכלים כוללים מתכות כבדות מסרטנות, חומרי PCB קטלניים, שאריות כימיקלים, אנטיביוטיקה, ואת הסיוט מעשה-אדם שלו אנו קוראים Prion. (חלבון דלקתי). Prions נחשבים לגורם מחלת הפרה המשוגעת ולמחלות spongiform encephalopathies מידבקות אחרות (TSE; מחלות שפוגעות במוח ובמערכת העצבים) שהשתוללו גם באוכלוסיות קניבלים אנושיים (כגון שבט הפורה הקניבלי של פפואה גינאה החדשה, שם סוג של TSE אנושי, שנקרא על ידם "קורו", תועד לראשונה בשנות החמישים) וגם באוכלוסיות בעלי חיים קניבליים (כגון באוכלוסיות בחוות כבשים ומינק שפיתחו TSE לאחר שהואכלו בשיירי בשר בעלי חיים). מחלות דומות כגון מחלת קרוייצפלד-יעקב (המקבילה האנושית למחלת הפרה המשוגעת), ועל פי כמה חוקרים, צורות מסוימות של מחלת האלצהיימר, כעת גם מאיימות על אוכלוסיות אנשים אוכלי-כל בגלל סטנדרטים סוטים בתעשייה שהכתיבו האכלת פרות בפרות אחרות, תעשייה שעדיין מאכילה חזירים בחזירים אחרים, תרנגולות בתרנגולות אחרות, ופרות בחזירים ותרנגולות . זה גם ידוע כי מזונות מן החי מזוהמים בכבדות עם וירוסים וחיידקים כגון סלמונלה, ליסטריה, אי-קולי, קמפילובקטר, וסטרפטוקוקוס, אשר יכולים להזיק אם לא להיות קטלניים לאנשים, במיוחד בהתחשב במערכת החיסונית המותשת שלנו. השתנן (אוראה) בבשר בעלי חיים גם כן מכיל רעלים. כמו כן נמצא לאחרונה כי בשר בעלי חיים מבושל מכיל אמינים הטרוציקליים (HCA), אשר הינם כימיקלים מסרטנים שמתהווים בזמן הבישול. לכן, על ידי אי-בישול בשר מספיק, אנו עשויים לחשוף את עצמנו לסלמונלה, אי-קולי ושאר פתוגנים, ועל ידי בישול בשר, אנחנו אוכלים כימיקלים גורמי סרטן שנוצרו על ידי חימום שומן מן החי.

התיעוש של ייצור מזון יצר מערכות תפעול להאכלת חיות בשבי בקנה מידה גדול (CAFOs), המכונות גם חוות מפעל, אשר כולאות חיות בסביבה צפופה ורעילה שמפחיתה את עלויות העבודה ומאפשרת מחירים נמוכים יותר של מזונות מן החי על ידי הסתמכות על דלקים מאובנים זולים וסובסידיות. כדי להוזיל את העלויות, היונקים הכלואים, הציפורים, והדגים מורבים לשם עלייה מהירה במשקל ומקבלים הורמונים סטרואידים נוספים כדי לקצר את הזמן בין הלידה לטבח. תרנגולות, למשל, נשחטות כעת כאשר הן רק בנות ארבעים וחמישה ימים, לעומת בנות שמונים וארבעה ימים בשנות החמישים. הורמונים ומעודדי צמיחה אלה אינם חוקיים באירופה כי מחקרים הוכיחו שהם מגדילים את הסיכון לסרטן וכשלי רבייה בבני אדם – ובכל זאת הם מאושרים ובשימוש בלמעלה מתשעים אחוזים מהבקר בארה"ב. המתח, הצחנה, החרקים, הצטברות צואה ושתן, חומרי הדברה, וצפיפות יוצרים תנאים אידיאליים למחלה, והאנטיביוטיקה ותרופות אחרות שניתנות באופן שגרתי גם הן מגיעות בסופו של דבר לבשר החיות, לחלב, ולביצים. אין כמעט פיקוח על תרופות הניתנות לבעלי חיים במשקים תעשייתיים.

החוקרת גייל אייזניץ כותבת, "עובדים חסרי הכשרה, ולא וטרינרים, נותנים תרופות לבעלי חיים חולים, לעתים קרובות על ידי זריקה. לדברי אחד העובדים אשר נותן תרופות, אילו תרופות ואילו מינונים ניתנים הם עניין של "ניסוי וטעייה." 'אני משתמש באותה מחט על מאה חזירים, עד שאתה לא יכול לתקוע אותה בעור כבר. או עד שהיא נשברת. ואז אני אצטרך להביא צבת ולמשוך את המחט החוצה.' שאריות של תרופות אלה יכולות להגיע לבייקון לצד ביצי הבוקר של הצרכן."

מכל הסיבות הללו, מזונות מן החי במרכולים שלנו נושאים רמות גבוהות של מזהמים רעילים ופתוגנים. בגלל התנאים העלובים בלולי סוללה, לדוגמה, למעלה מ 650,000 אמריקאים נהיים חולים בכל שנה על ידי חיידקי סלמונלה בביצים; זיהום סלמונלה נמצא בשבעים ושניים אחוז מהתרנגולות השחוטות. קמפילובקטריה, שהיא הסיבה מספר אחת של דלקות הקיבה והמעיים ומקושרת עם תסמונת Guillain-Barre, מדביקה תשעים ושמונה אחוז מהתרנגולות שקונים בחנות. ליסטריה היא פתוגן מסוכן במיוחד שלעיתים קרובות נמצא בגבינות, ביצים, פירות ים, ובשרים, וגורמת לתשעים ושניים אחוזים של אנשים שנדבקו בה להתאשפז. היא קשורה לנזק מוחי ושיתוק מוחין אצל תינוקות שנולדו לנשים הרות שנדבקו בה. והחיידק אי-קולי מחליא מאות אוכלי המבורגר והורג מדי יום כמה מהם, לפי נתונים שמרניים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן. כמו מחלת הפרה המשוגעת, הדבר נגרם בשל הפרקטיקות האכזריות וחסרות האחריות שחודרות למשקים מתועשים, וגורמות לחיות להגיע למשחטות חולות ומכוסות בצואה. התנאים במשחטות כיום מבטיחים אפילו יותר זיהום רעיל בבשר שאנו אוכלים. במהלך עשרים השנים האחרונות, מהירויות קווי הייצור הואצו והפיקוח הולך ופוחת; ועכשיו עם חקיקת ה HAACP (ניתוח סיכון של נקודות שליטה) בשנת 1996, תעשיית הבשר בעצם מסדירה ומפקחת על עצמה. אייזניץ מספרת מה שעובדים אומרים בתצהירים חתומים על הייצור בבתי המטבחיים של הבשר שאנחנו אוכלים: "כל יום ראיתי תרנגולת שחורה, תרנגולת ירוקה, תרנגולת מסריחה, ותרנגולת עם צואה עליה. תרנגולת כזו אמורה להיות מושלכת משם, אבל במקום זה היא תשלח לקו הייצור להיות מעובדת." עובד במפעל אחר אמר, "אני אישית ראיתי בשר רקוב – אתה יכול לדעת לפי הריח. בשר רקוב זה מעורב בבשר טרי ונמכר למזון לתינוקות. אנו מתבקשים לערבב אותו עם מזון טרי, וזו הדרך בה הוא נמכר. ניתן לראות את התולעים בתוך הבשר." עוד עובד, "במחלקה שבה עצמות התרנגולת היו נטחנות ומעובדות לנקניקיות עוף ובולונז," דיווח כי "כמעט ברציפות, לעצמות היה ריח נורא, מגעיל. לפעמים הן הגיעו מחוות אחרות והשתהו במשך ימים. לעיתים קרובות היו עליהם רימות. עצמות אלה לא היו מנוקות לעולם וכך הרימות היו נטחנות יחד עם כל השאר ונמצאות במוצר הסופי."

בגלל התהליך החדש של פיקוח "יעיל", כמעט הכל מותר. תצהירים של מפקחי משרד החקלאות האמריקני, אשר כעת יש להם רשות פיקוח פחותה בחוות מטבחיים, שוב ושוב מספרים אותו סיפור מזעזע על ההשלכות הבריאותיות המסוכנות של מזונות מן החי: "ראיתי ציפורים עם גידולים סרטניים מגיעות בקביעות, לפעמים כל היום. כשהייתי בבקרת איכות, הייתי מוריד את אלו שראיתי, אבל לא יכולתי לתפוס את כולם. מיד אחרי שהנחתי אותם בחבית לפסולת, מנהלי העבודה היו מכריחים את עובדי רצפת הייצור לתלות את הציפורים שוב על הקו. "כל יום, פגרים נופלים על הרצפה ולא מנוקים לפני שהחברה שמה אותם שוב על הקו. הרצפות מטונפות, מכוסות בדם, שמן, צואה, מוגלה מפצעים, ובוץ. הרבה מוטבע לתוך הבשר מהתרסיסים בלחץ גבוה שמופעלים על הפגרים . . . ." במקום לחתוך זיהום צואתי וגידולים, עובדים כיום משתמשים בתרסיס מים חמים בלחץ גבוה, אשר יש לו את התוצאה של הכנסת חלקיקים מזוהמים עמוק יותר לתוך הבשר. במשחטות חזיר ועוף, מתשמשים בטנקי חליטה: בטנק החליטה, זיהום צואתי על עור ועל נוצות נשאף על ידי עופות חיים, ומים חמים פותחים את נקבוביות הציפורים, ומאפשרים לפתוגנים לחלחל פנימה. פעולת ההלימה של המכונות להסרת הנוצות יוצרת תרסיס של מים מזוהמים בצואה אשר נחבטים אל תוך הציפורים. זיהום מתרחש גם כאשר המעיים של הציפורים מוסרים על ידי מכונות הוצאת מעיים אוטומטיות. המהירות הגבוהה של המכונות לעתים קרובות קורעות את המעיים, ושופכות צואה לתוך חללים בגוף הציפורים.

טנקי קירור הינם גם בשימוש: דוגמה נוספת של זיהום במהירות גבוהה מתרחשת כאשר תרנגולות משוקעות בתוך טנק הקירור. "מים במיכלים האלה מכונים בצדק 'מרק צואה' בשל כל הזוהמה והחיידקים שצפים סביב," טום דאווין מגאפ [פרויקט אחריות הממשלה] אמר לי. "על ידי טבילת ציפורים בריאות ונקיות באותו הטנק עם ציפורים מלוכלכות, אתה כמעט ומבטיח הצלבת זיהום." אייזניץ כותבת על בדיקת קבצים של גאפ משנת 1996 וגילוי הדברים שהפקחים הפסיקו לבדוק, אבל שאינם מסוגלים להפסיק: "בשר מקולקל היה מעושן כדי לכסות על ריח רע, או מושרה במרינדה ומצופה בפירורי לחם כדי להסוות לכלוך וריח. בשר חם או מוצר חמוץ היה מוסף לבשר קביל ואז מעובד. . . . תרנגולות וחזירים היו מוספגים באמבטיות כלור כדי להסיר רפש וריח, וצבע אדום הוסף לבשר כדי שייראו טריים. הקבצים תיארו בשר ארוז בקופסאות עם גושים בגודל אגרוף של חומר צואתי. חתיכות של ריאות, פי טבעת, וחרקים מתים נמצאו גם כן… רימות היו מתרבות באמבטיות-מעבר ובתיבות, על הרצפה, בציוד אריזה ועיבוד. עובדי המשק גרפו מזון ישירות מן הרצפה לתוך מיכלי נקניק לאכילה."

זהו רק קצה הקרחון. כאשר אנו אוכלים מזונות מן החי לשם חלבון או תועלת עצמית מדומיינת אחרת, אנחנו בהכרח מביאים לתוך היישות הנפשית-גופנית שלנו מוצרים שהינם מזוהמים מאוד. בניסיון להפחית את הסיכון, בחודש פברואר 2000 משרד החקלאות איפשר החלת קרינה גרעינית על מוצרי בשר כדי להרוג את הפתוגנים המסוכנים הגלומים בהם; ההשפעות ארוכות הטווח של אכילת מזונות מוקרנים אינן ידועות, אך מחקרים לטווח קצר מראים את האפשרות של יצירת קרצינוגנים וחיידקים מוטנטיים. מעניין לציין, כי הממסד הרפואי לא נמצא כלל מוחה על כך.

הקומפלקס הרפואי-בשרי

אומנו על ידי הרגלי האכילה שלנו להסתכל מבלי לראות. כדוגמה אחת לכך, מחלה בגרימה-עצמית, סוכרת מבוגרים, עכשיו מגיעה לממדים של מגיפה. למרות שראיות בבירור קושרות סוכרת עם הצריכה של מזונות מן החי, מיליוני דולרים מבוזבזים בלחפש "ריפוי" תרופתי לסוכרת. אזרחים פשוטים אפילו תורמים בטוב ליבם מזמנם כדי להשתתף בצעדות לשם גיוס כסף עבור "מחקר סוכרת חיוני." סוכרת היא נדירה בקרב אלה שאוכלים תזונה צמחית אבל היא סיכון משמעותי בקרב אנשים שאוכלים בשר, ביצים, ומוצרי חלב. זה לא קשה להבין מדוע. עודף שומן בתזונה המבוססת על בעלי חיים עלול, אם אינו נשרף, להכריח את הגוף בסופו של דבר להיות עמיד בפני פעולות האינסולין, ההורמון הדוחף שומן לתאי השומן. השומן אם כך, ההופך לסוכר, מוסר מהגוף דרך השתן. כמו שד"ר ג'ון מקדוגל מציין, "אובדן הסוכר (קלוריות) הוא התגובה המסתגלת של הגוף לצריכת עודף קלוריות ואחסון (שומן הגוף)."

אם נפסיק את הצריכה של מזונות מן החי, הגוף יוכל באופן דרמטי לצמצם או למנוע את מצב הסוכרת שלו, והדבר הוכח שוב ושוב. אפילו יותר מתמיהה היא העובדה, שעם צבאות של אנשים אינטליגנטים כנראה העובדים על משבר הסוכרת, עושים כל מיני בדיקות, פונים לקבלת מענקים, כותבים עבודות מחקר, ומשתפים בממצאיהם, ונראה שמעטים עושים את ההקשרים הברורים האלה. החוקרים שועטים קדימה והלאה, מוציאים כסף ומענים חיות מעבדה בחיפוש אחר "מנגנונים" ותחמושת תרופות שניתן לרשום כפטנט כדי להעשיר את מעסיקיהם. ועדיין, כפי שמקדוגל כותב במקרה נדיר של מישהו שמצטט בגילוי לב את המובן מאליו מתוך מקצוע הרפואה, "אין זה מקרה שאותה הדיאטה שמסייעת למנוע או לרפא סוכרת גורמת גם לירידה במשקל ללא מאמץ, מפחיתה כולסטרול וטריגליצרידים, מנקה את העורקים, ומחזירה את הגוף לתפקוד מעולה. אבל לא משנה כמה מחקרים מופיעים שאומרים אותו הדבר שוב ושוב, אין זה סביר שהגל ישנה כיוון בשל תמריצים כלכליים לממסד הרפואי להמשך מחלות וטיפולים רווחיים."

השומן, הכולסטרול והחלבון הרעילים בתזונה שלנו הם הבסיס לקומפלקס רפואי ענק שממשיך לקצור רווחים מן המחלות שלנו. ירידה במשקל היא תעשייה גדולה ומתרחבת, עם תוכניות אלטרנטיביות וקונבנציונליות מוצעות, שרובן נראות כמסיחות אנשים מהאמיתות הפשוטות ומסבכות את הנושא ליתרונן שלהן. פלישות תרופתיות וכירורגיות משתלמות, כגון תרופות, שאיבת שומן, הידוק הבטן ומעקפי קיבה, הן מועדפות לעתים קרובות על ידי הקומפלקס הרפואי על פני המידה הפשוטה של ייעוץ לאנשים לאכול תזונה צמחית יותר.

מלבד גרימת השמנת יתר, שומן וכולסטרול במזונות מן החי סותמים את העורקים שלנו, ואנו שוב מוצאים את עצמנו לקוחות מסוייגים של פתרונות מתוחכמים, יקרים, ויעילים באופן שולי של התעשייה הרפואית. אלה כוללים מגוון רחב של תרופות (שבאות עם תופעות "לוואי") שמדללות באופן מלאכותי את הדם נושא הכולסטרול שלנו. וישנם גם התהליכים הכירורגיים. אלה כוללים הסרת עורקים, אנגיופלסטיקה, וניתוח מעקפים בלב.

עם זיכיונות רשתות מזון מהיר ותפריטים עשירים במוצרים מן החי הנותנים דוגמה בבתי חולים, התעשייה הרפואית סמוכה ובטוחה כי התיקונים הם זמניים וכי ככל שהחולים ממשיכים לאכול בשר, ביצים, ומוצרי חלב, הם יהיו לקוחות חוזרים. היפוך קבע של מחלות לב וטרשת עורקים, כמו שד"ר דין אורניש השיג עבור חולי לב שאימצו תזונה צמחית, פעילות גופנית, ולימוד הפחתת מתח, נחשב רדיקלי מדי. האירוניה העצומה היא כי מעבר לתזונה צמחית נחשב קיצוני יותר אפילו מנתינת גופו של אדם לדקירות שוב ושוב, לניסור, הטלת מום, סימום, ומוות פוטנציאלי. אולי הוא בעצם באמת רדיקלי יותר, מכיוון שבתרבות רעייה, שום דבר אינו חתרני יותר לסדר הקיים של ניצול ופריבילגיה מאשר סירוב במודע להשתתף בקניית ובאכילת מזונות מן החי המגדירים את התרבות.

אפקט הפלסבו

החדשות הטובות הן כי הגוף שלנו משגשג על תזונה צמחית מודעת, וכי דיאטה זו הינה לאין ערוך יותר מלאת חמלה כלפי בעלי חיים ואנשים ויותר ברת-קיימא לסביבה מאשר אכילת מזון מן החי. כל אחד מאיתנו וכולנו יכולים לאמץ דרך אכילה בריאה ודלת-אכזריות היום ואף פעם לא נצטרך להסתכל אחורה! למה שלא נשמח כולנו לנוכח הגילוי הזה ונשתנה מיד, ניצור מהפך בתרבות שלנו, בתודעה שלנו, בחיים שלנו, ברווחה שלנו, ובכדור הארץ שלנו? מדוע אנו מפנים הצידה את עינינו, רוטנים, ממלמלים תירוצים, ומתנגדים בצורה כל כך חזקה? למה אנחנו כל כך משותקים?

נפגשתי עם ד"ר ג'יימס גיבסון, בעיר הולדתו אל פאסו, ושאלתי אותו אם יש אדם כלשהו על פני האדמה הזאת אשר הפיזיולוגיה שלו איכשהו דורשת אכילת מזון כלשהו מן החי. התגובה המיידית שלו היתה כי אין אדם כזה; לכל אדם יש את אותה הפיזיולוגיה הבסיסית וזו מיועדת למזונות צמחיים. מדוע, אם כן, שאלתי, אנשים חושבים שהם צריכים לאכול מזונות מן החי? "כולם עברו שטיפת מוח" היתה תשובתו. כוחה של אמונה משותפת, יצוקה תרבותית הוא עצום. הדבר יוצר שדה כוח סביבנו, קובע את המחשבות, העמדות, והפעולות שלנו.

בתרבות הרעייה שלתוכה נולדנו כולנו, הגישה המרכזית היא הדרה ושליטה, והפעולה המרכזית שמחזקת גישה זו היא אכילת חיות. כמו שהתרבות שלנו מלמדת אותנו נפרדות מן הטבע, מבעלי חיים, ומהאלוהי, היא לימדה אותנו גם כי המוח והגוף שלנו הם נפרדים בבסיסם. אף על פי שהשקפה דואלית זו מאותגרת, היא עדיין שולטת בתפיסת העולם שלנו, מה שמקשה עלינו להבין כי למה שאנו מאמינים ולאיך אנחנו חושבים ומרגישים יש הדים ישירים בגוף שלנו, וכי מצב הגוף שלנו משפיע באופן אינטימי גם על הנפש שלנו. כוחו של אפקט הפלסבו מבוסס על אחדות זו של גוף ונפש, וזה מדהים כמה חזק הוא. ישנם מחקרים רבים שנעשו בהם חולים שקיבלו גלולות סוכר בלבד על ידי הרופאים שלהם הראו שינוי שווה או אף גדול יותר במצב הפיזי / נפשי שלהם מאשר אלו שקיבלו את התרופות בפועל!

ציפיות הן כוחות רבי עוצמה. יש אנשים שנאמר להם שהם הושמו על תוכנית כימותרפיה לסרטן ואפילו איבדו את השיער שלהם, למרות שהם קיבלו רק פלסבו, ולא תרופות. ועל פי ד"ר ויין ב. יונאס, מוביל במחקר פלסבו ומנהל מכון Samueli למידע ביולוגי, ניתוח פלסבו – לספר לחולים כי ניתוח יבוצע, אבל לא לבצע אותו בחדר הניתוחים – "הוא יעיל כמו או יעיל יותר מאשר ניתוח אמיתי."

אף שהגישה המכניסטית הביו-רפואית של התרבות שלנו היא מבולבלת ומאוימת על ידי הכוח העצום של אפקט הפלסבו ורואה אותו באור שלילי, יש להבין שאין זה שלילי בכלל, אלא חיובי להפליא. הבנה זו של אחדות הגוף והנפש מאפשרת לנו באופן פוטנציאלי לשחרר כוחות ריפוי והחייאה עצומים דרך המחשבות, הרעיונות, הרגשות, והתובנות שלנו. רובנו שעוברים לתזונה צמחית מרגישים את ההשפעות החיוביות כמו משקולת כבדה שהוסרה מעל הגוף הפיזי, הנפשי, הרגשי והרוחני שלנו אבל חלק מאיתנו מרגישים רע יותר, במיוחד בהתחלה. הכוח העצום והבלתי מוכר של אפקט הפלסבו מסייע להסביר מדוע זה כך, במיוחד אם אנחנו עושים את המעבר לבד וללא הדוגמה של טבעונים בריאים ותוססים סביבנו כל יום. התכנות הישן יכול בקלות להיות מופעל, מחוזק על ידי פרסום וקידום מכירות בכל מקום של תעשיות הבשר, חלב, ביצים, והתעשייה הרפואית.

הרעיון הולם לתוכנו כמעט מרגע הלידה, על ידי אלה הקרובים אלינו ביותר ובעמדות הסמכות הגבוהות ביותר, שנהיה חלשים או חולים אם לא נקבל את ה"חלבון" שלנו – גבינה, ביצים, ובשר – וקולם באופן טבעי עדיין חי בתוכנו. בתת מודע, כאשר אנו עוברים לתזונה צמחית, אנו עשויים לצפות שנרגיש חלשים או חולים, ולכן גופנו עשוי לבטא זאת. לכן, כאשר אנו מרפים מאכילת מזונות מן החי, חשוב להרפות במודע מהאמונות התרבותיות המוטבעות בנו שאנו זקוקים למזון בעלי חיים כדי להיות בריאים. אנחנו שוחים בים-מחשבות טעון רגשית שנוצר על ידי דורות של אוכלי כל, ותודעה המונית זו עלולה להקשות על חלק מאיתנו להאמין ברמות העמוקות שאנחנו יכולים ונהיה יותר בריאים וחיוניים בלי לאכול מזונות מן החי. נוסף על כך, חוקרים הבחינו כי הפלסבו הינו יותר יעיל אם הוא לא נעים. תרופות פלסבו מרירות ויקרות, למשל, כמו תרופות מרירות ויקרות, "עובדות" טוב יותר – כי אנחנו צריכים לעבור טראומה מסויימת והקרבה כדי לבלוע אותם, ובתת מודע אנו מצפים שההשפעות שלהם יהיו יותר חזקות. אכילת הבשר וההפרשות של בעלי חיים היא כל כך דוחה מיסודה עבורנו כבני אדם עד כי מזונות אלה מן החי הופכים לפלסבו חזק במיוחד. אנו מוצאים עיטים דוחים משום שהם אוכלים פגרים, אבל אנחנו אוכלים בדיוק את אותו הדבר! לפעמים זה מיופה בביטוי כמו בשר מיושן. ועדיין, מכיוון שלימדו אותנו לייחס כוח ואנרגיה לאכילת מזונות מן החי, ציפייה זו עוזרת לפסיכו-פיזיולגיה המופלאה והגמישה שלנו להתגבר באופן חלקי על האופי המטריד והרעיל בעיקרו של מזונות אלה כדי שנוכל לשרוד ולתפקד. בתור ילדים, לא היתה לנו ברירה אחרת.

ישנן שתי סיבות אחרות שבשלן אנו עלולים להיתקל בקשיים במעבר לתזונה צמחית. אחת היא, שכאשר אנו מפסיקים לבלוע את השומן הרווי, הכולסטרול, והרעלים האחרים שבמזונות מן החי, הגוף שלנו עשוי לפרש זאת כהזדמנות רצויה "לנקות את הבית". פירות וירקות הם מנקי דם טבעיים ונוגדי רעלים, וכשהגוף שלנו עובר ממצב של הישרדות ושל אחסון רעלים בתאי השומן שלנו למצב של ניקוי, חידוש, וצמצום תאי השומן, הרעלים המאוחסנים מתחילים לזרום לתוך מחזור הדם שלנו כדי שניפטר מהם. במקום להרגיש טוב יותר, אנחנו עלולים להרגיש גרוע במשך שבוע או שניים כששאריות תרופות ורעלנים מתנקים החוצה. זו בעצם סיבה לשמוח כי רעלים אלה לא עוד משתהים ברקמות שלנו.

יש לזכור כי אם נלך לרופא לשם ייעוץ במהלך זמן טיהור זה, אנו כנראה נמצא כי הוא או היא מתנגדים לתזונה צמחית ועלולים לשבש את הטיהור המיטיב, מזהירים אותנו מפני הסכנות של "דיאטות אופנתיות" ויועצים לנו שאנו "צריכים" מזונות מן החי כדי להיות בריאים. אנו עשויים לגודל הצער לחזור לזרם המרכזי של אכזריות לבעלי חיים, משוכנעים כי "ניסינו" להיות צמחוניים אבל הרופא שלנו אמר שאנחנו לא מקבלים מספיק חלבונים, או ברזל, או ויטמין B-12, או אנרגיית יאנג במזון שלנו, או שסוג הדם שלנו מחייב אותנו לאכול חלבון מן החי, או איזה תירוץ אחר שמדכא את כוחנו מלעצור את מעגל האלימות בתוכו אנחנו לכודים עם הרגלי האכילה המוטמעים שלנו.

יעזור לזכור כי עם מידע רפואי כה רב שמועבר בבתי ספר לרפואה, לימוד תזונה הוא בעדיפות נמוכה. רוב הרופאים יודעים מעט מאוד על תזונה כי בפחות מרבע של בתי הספר לרפואה יש ולו קורס אחד בתזונה, והמעט שהם לומדים מושפע רבות מתעשיות הבשר, החלב, והביצים כמו גם מהאוריינטציה הבסיסית של התרבות שלנו. השפעה זו נוגעת במי שלומד תזונה כמקצוע גם כן. מריון נסטלה מדגים ב"פוליטיקת מזון" כי לתעשיות המזון מבעלי חיים יש מקורות כספיים ניכרים והן מפעילות השפעה עצומה על הממשלה שלנו בכל הרמות, ועל המדע ועל מקצוע הבריאות גם כן. אין כוח דומה שמטיף בעד מזונות צמחיים. זה ידוע כי מוסד המזון מן החי מממן קרנות מחקר באוניברסיטה, מפרסם קטעי קידום מכירות שמתחזים לחומרים חינוכיים, ועוסק בהסדרים מוטלים בספק עם איגודים מקצועיים למחקר רפואי. כדי לתת ולו רק שתי דוגמאות לכך, האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן וקרנות מחקר סרטן אחרות עובדות עם תעשיית הבשר בסעודות סטייק שנותנות להם חסות שנתית בשם "כדורי בוקרים" כדי לגייס כספים עבור מחקר סרטן! ואיגוד הלב האמריקני העניק לרשת המזון המהיר "סאבווי" את הזכויות ללוגו שלה "לוחמים במחלות לב ושבץ" אחרי קבלת עשרה מיליון דולר ב"תרומות" מ"סאבווי", למרות שהתפריט של הרשת מורכב בעיקר ממזונות בשר וגבינה מעובדים שידוע כי הם מגדילים את הסיכון למחלות לב.

אימרה עתיקה היא כי אם אנחנו מוציאים את הכסף שלנו במחצית הראשונה של החיים על דיאטה עשירה המבוססת על בשר, נצטרך להוציא את הכסף שלנו במחצית החיים השנייה על רופאים. לכן, כאשר אנו מפסיקים לאכול מזונות מן החי, אנחנו עלולים להרגיש גרוע במשך כמה שבועות בזמן שאנו מיטהרים, אך היתרונות של השינוי הם ברורים, כמו שאנדרו וייל מציין: "מחקרים מראים בעקביות כי צמחונים הם בריאים יותר וחיים לאורך זמן רב יותר מאשר אוכלי בשר."

הסיבה השלישית שחלק מאיתנו מתקשים לעבור לדיאטה מבוססת על צמחים היא שאנחנו לא יודעים איך להכין ארוחות טבעוניות שיהיו טעימות, מזינות, ונוחות להכנה. זה די קל לעשות, אבל יש לעבור למידה והיפוך-למידה. למרבה המזל, יש אספקה גדלה והולכת של ספרי בישול טבעוני וצמחוני, שיעורי בישול, קבוצות, תוכניות, ומזונות נוחים. ראשית, אנו יכולים לוותר על בשר ולהמשיך לאכול מוצרי חלב וביצים. מוצרים אלה מכילים לפחות אותה כמות של אכזריות, רעלים, כולסטרול וחלבון מהחי כמו שבבשר, כך שסביר להניח שרק נבחין בשיפור קטן. (זו הסיבה מדוע זה עשוי להיות הדבר הטוב ביותר עבור רבים שלא לעבור בהדרגה לדרך אכילה צמחונית לגמרי, אלא לעשות את הכל בבת אחת. להיות "צמחוני אוכל דגים", למשל, ולהמשיך לאכול מאכלי חלב, ביצים, ודגים, אנו עשויים למצוא שויתרנו מספיק כדי להיות חסרי מנוחה אבל לא מספיק כדי להבחין בשיפור ניכר במוח-גוף שלנו.) אין זה סביר גם שנבחין בשיפור משמעותי אם נעבור לדיאטה המבוססת לגמרי על צמחים, אבל נעדיף אוכל זבל טבעוני – העמוס בשומנים מעובדים, קמח לבן, סוכר לבן, ממתיקים מלאכותיים, חומרים משמרים, וכימיקלים.

זה פשוט וקל לקבל את כל החומרים המזינים שאנחנו צריכים מדיאטה מבוססת צמחים. אכילת מגוון של ירקות, דגנים, אגוזים, קטניות, ופירות תבטיח כי אנו מקבלים את הויטמינים, המינרלים, והחלבונים שאנחנו צריכים עבור בריאות אופטימלית. שני החומרים העיקריים שעלולים להיות חסרים בתזונה טבעונית הם ויטמין B-12 וחומצות שומן אומגה 3. ויטמין B-12 הוא חומר המתהווה באופן טבעי ומצוי בשפע באדמה ובמים שלנו ושכעת אנחנו עלולים להתקשות בקבלת מספיק ממנו רק בגלל ששיטות מודרניות של טיהור מים ושל שטיפת מזון תעשייתי מסירות אותו מהמזונות מן הצומח וממי השתייה. תוספת קבועה הינה לכן מומלצת, והיא מושגת בקלות מחלב סויה מועשר ומוצרים טבעוניים אחרים. ובגלל שיטות זיקוק המזון המודרניות שלנו שמספקות לנו עודף חומצות שומן מסוג אומגה 6, זה רעיון טוב לטבעונים לאכול אגוזים וזרעי פשתן או שמן פשתן בשביל חומצות שומן אומגה 3 חיוניות. שתי כפות של זרעי פשתן טחון יום יום נחשב למספיק. מקור טוב שמכסה את ההיבטים התזונתיים של תזונה טבעונית הוא הספר "להפוך לטבעוני" מאת ברנדה דיוויס ווסנטו מלינה, שתי דיאטקניות מוסמכות.

זה אירוני שהנטל להצדיק חסרים תזונתיים אפשריים מוטל על טבעונים ("איפה אתה מקבל חלבון / ויטמין B-12 וכולי"), מכיוון שמחקרים מראים כי לטבעונים יש בדרך כלל פעמיים צריכת פירות וירקות לעומת אנשים שאוכלים את הדיאטה האמריקאית הסטנדרטית. במחקרים עכשוויים, לטבעונים היו רמות צריכה גבוהות יותר של ששה עשר מתוך תשעה עשר חומרים מזינים שנבדקו, כולל שלוש פעמים יותר ויטמין C, ויטמין E, וסיבים, פי שניים חומצה פולית, מגנזיום, נחושת, מנגן, ויותר סידן והרבה חלבון. טבעונים גם צרכו מחצית השומן הרווי, היו בשישית שיעור של עודף משקל, וכן, בעת שטבעונים הוצגו כנמצאים בסיכון לחוסר בשלושה חומרים מזינים (סידן, יוד, וויטמין B-12), אנשים שאוכלים את התזונה האמריקנית הרגילה היו בסיכון לחוסר בשבעה חומרים מזינים (סידן, יוד, ויטמין C, ויטמין E, סיבים, חומצה פולית, ומגנזיום).

קניית מצרכים אורגניים- דגנים, קטניות, ואגוזים חשובה לא רק בגלל שהם גבוהים יותר בויטמינים ובמינרלים, אלא גם בגלל הנגר הרעיל מהרעלים הקונבנציונליים בחקלאות שמרעילים נחלים ואנשים, והורגים ציפורים, דגים, חרקים, וחיות בר. כמות הרעלים המשמשים לייצר ראש חסה או קערת אורז הוא עדיין, עם זאת, הרבה פחות מאשר הכמות בה משתמשים לייצר נקניקייה, חביתת גבינה, או חתיכת שפמנון מכיוון שייצור מזונות מן החי דורש כמויות עצומות של גרעיני מספוא עמוסי חומרי הדברה.

ככל שמדובר בטעם, אלה מאיתנו ששומרים על דיאטה מבוססת על צמחים תמיד מדווחים כי אנו מגלים אופקים חדשים של מאכלים שטעימים לנו ושבקושי ידענו על קיומם. מטבח ים תיכוני המבוסס על הצומח, המטבח האפריקאי, ההודי, ממזרח אסיה, מקסיקו, ודרום אמריקה מציעים כולם אפשרויות טעימות ומזינות. כשבלוטות הטעם שלנו חוזרות לחיים, אנו מגלים יותר ניואנסים דקים של טעם, וכאשר ליבנו ומוחנו נרגעים ושמחים בתמיכה במזונות נטולי אכזריות, המזונות הופכים לטעימים יותר ויותר. בשל הקשר בין גוף לנפש, הם גם הופכים להיות מזינים יותר כאשר אנו מתחילים ליהנות ולהתכבד בפירות ובעשבים האטרקטיביים והמחיים של כדור הארץ שלנו. אכילה מודעת היא יסוד חיוני של אושר ושלווה.

הגוף שלנו, החבר שלנו

כאשר האינטליגנציה שלנו מופחתת, אנו משתמשים בתרופות כדי לאלץ את הגוף שלנו כמו שאנחנו מאלצים בעלי חיים חפים מפשע. לדוגמה, כאשר הגוף שלנו בחוכמתו מנסה לטהר את עצמו מגודש הרעלים שהוצגו לו דרך התזונה שלנו, ומייצר קור או חום כדי לסייע בתהליך טיהור זה, אנו לעיתים קרובות בולעים תרופות כדי לנסות ולדכא את הסימפטומים הלא נעימים, ובכך משנים את כיוון תהליך הריפוי הטבעי. אינטליגנציה תבין כי הגוף שלנו הוא החבר היקר ביותר שלנו. הוא עובד ללא הרף כדי לשמור על בריאות והרמוניה והוא הכלי שלנו לביטוי ולניסיון בעולם זה. מה יכול להיות יותר בעל ערך וראוי לטיפול והגנה? הוא לעולם לא עובד נגדנו, אלא תמיד עושה כמיטב יכולתו עם מה שאפשרי לו לעבוד איתו. זה חבל שכל כך הרבה ממתנות יקרות ערך לאין שיעור אלו מהמקור האוהב של כל החי, ביטויים יפים של יצירתיות רוחנית, מופרים ונפגעים שלא לצורך, נכפפים תחת משאות כבדים שמעולם לא היו מיועדים או צפויים על ידי הטבע, ונהרסים באופן טראגי בשל בורות, פחד, וחוסר אכפתיות. בריאות פיזית קורנת היא אוצר; ועדיין כמה נדירה היא היום, במיוחד בקרב אלה מאיתנו אשר מנצלים חיות לשם מזון.

למעשה די ברור מדוע מחלות לב וסרטן "עוברות במשפחה." כל בני המשפחה שמים את רגליהם מתחת אותו שולחן אוכל! כילדים אנחנו לא רק אוכלים כמו המשפחה שלנו, אלא גם סופגים את העמדות הפנימיות שלנו מהם. אם לא נעזוב את הבית באופן מטאפורי ונטיל ספק במנטליות תרבות המזון שלנו ובתעמולה המשעבדת של הקומפלקס הבשרי-רפואי, אנו נתקשה להבחין במשימה הייחודית שלנו ולהתפתח מבחינה רוחנית. בריאות רוחנית, כמו בריאות גופנית ונפשית, קוראת לנו לקחת אחריות על חיינו, ולהקדיש את עצמנו למטרה שהינה נעלה יותר מאשר העיסוק העצמי. על ידי הסתמכות על תעשיות הבשר, החלב, הביצים, התרופות, והרפואה שאינן מוכנות לעשות את החיבורים שבהם דנו, התרבות שלנו יצרה את התנאים להסלמה של דיסהרמוניה ושעבוד. עסקי חקלאות מנסים ללא הרף לייצר יותר עבור פחות באמצעות הרבעה, כליאה אינטנסיבית, ושימוש בהורמונים, אנטיביוטיקה, תרופות, ודגנים ש"מועשרים" בדגים, זבל, ושיירי תוצרי לוואי מבעלי חיים. האירוניה היא זו: על ידי השמנת והרעלת בעלי חיים צמחוניים באופן לא טבעי בבשר בעלי חיים, אנחנו משמינים ומרעילים באופן לא טבעי את הגוף הצמחוני שלנו בבשר, בחלב, ובביצים שלהם, ומתעללים בבעלי חיים ובעצמנו עד כדי מחלה, עבדות, ומוות מוקדם. כל זה מיותר, ובכוחנו להפסיק את זה.

אנשים רבים, הקולטים את קווי המתאר של הנאמר לעיל, מוותרים על "בשר אדום" ומרגישים כי על ידי כך, הם בעצם צמחוניים ולכן אוכלים תזונה בריאה. שום דבר, כמובן, לא יכול להיות רחוק יותר מן האמת. בשר חזירים, תרנגולות, תרנגולי הודו, ברווזים, וחיות מעובדות אחרות הוא גבוה בכולסטרול, חלבון חומצתי, סבל, פחד, אדרנלין, ושאריות רעילות של כימיקלים ותרופות ממש כמו בשר פרות, ואולי אף יותר. אם הבשר מאושר כ"אורגני", הוא עשוי להכיל פחות שאריות רעילות, אבל עדיין יש בו את כל השאר. הבשר של בעלי חיים אקזוטיים יותר, כמו פסיונים, תרנגולי בר, יענים, אמו, באפלו, צבאים, ארנבות, סוס, צפרדע, תנין, וצב, הוא לא בריא באופן דומה וגורם לפחות אותה מידת סבל. כל החיות סובלות באופן אדיר ושלא לצורך כדי שאנחנו נוכל לסעוד על גופותיהם שעברו התאכזרות. אחרים עשויים ללכת צעד אחד רחוק יותר, לוותר על "בשר" לחלוטין, אך להמשיך לאכול דגים, רכיכות, מוצרי חלב, וביצים – מזונות שהם מאמינים שהם בריאים יותר מ"בשר".

לפני בחינת האמונה הזו יותר לעומק בפרקים הבאים, זה עשוי להועיל אם נכיר בכך שדאגה לבריאות האישית שלנו, למרות שזו נדרשת, הינה בדרכים מהותיות מסוימות רדודה, אנוכית, ולכן סיבה לא יציבה להימנעות ממזון מהחי. המניעים המוצקים והממושכים ביותר לפעולה מבוססים בסופו של דבר על דאגה לאחרים – במקרה הזה לבעלי חיים כלואים, לחיות בר, לאנשים רעבים, לעובדי בתי מטבחיים, ולדורות הבאים, אם נציין רק כמה מאלה שנפגעים על ידי התשוקה שלנו במזון מבעלי חיים.

היתרונות הבריאותיים של תזונה צמחית הם הבונוס של טוב-לב-אוהב ומודעות, והמחלות ואי הנוחות שנגרמות על ידי מזונות מן החי הן חלק מהתוצאות שנובעות משבירת חוקי טבע. אם המוטיבציה היחידה שלנו בשביל לא לאכול מזונות מן החי היא הבריאות שלנו, זה קל "לרמות" קצת פה ושם ודי בקרוב נחזור לאכול אותם שוב. כאשר המוטיבציה שלנו מבוססת על חמלה, היא עמוקה ומתמשכת, כי אנו מבינים שלפעולות שלנו יש השלכות ישירות על אחרים שהם פגיעים. אנחנו אף פעם לא "מרמים", כי זה אומר פגיעה ישירה באחרים, שאנו לא מוכנים לעשות. בזמן שיש רבים שהם "צמחונים לשעבר", אין זה סביר כי "טבעונים לשעבר" היו אי פעם ממש טבעונים; זה נראה לא סביר שחמלה המושגת בצורה אותנטית תאבד אי פעם.

הסיבה העיקרית לתאר כמה מההשלכות הבריאותיות השליליות של אכילת מוצרים מן החי בפרק זה היתה כדי לעזור לפקוח את עינינו מהרעיון השגוי כי הגוף שלנו איכשהו "צריך" מזונות מן החי. אמונה מוטעית זו פותחת דלת למימדי אומללות שאין לשערם.

הסבל שבעלי חיים למזון עוברים, הסבל של מי שאוכל אותם ומי שמרוויח מהם, הסבל של אנשים רעבים שהיו יכולים להיות מוזנים עם הדגן שמזין חיות אלה, והסבל שאנו כופים ללא מחשבה על המערכת האקולוגית, על יצורים אחרים, ועל הדורות הבאים – קשורים כולם. אלו הן ההדדיות של סבל, ושל ההפך שלו, של אהבה, אכפתיות, ומודעות, אשר קוראות להבנה שלנו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה דיאטת השלום העולמי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על דיאטת השלום העולמי – פרק 5: האינטליגנציה של פיזיולוגית האדם

  1. דיאטת HCG הגיב:

    אני לגמרי מסכים. הגוף שלנו צריך חלבון אבל הוא נמצא בכל כך הרבה חלופות לבעלי חיים שזה מפליא שאנשים לא תמיד קולטים זאת. המון סבל אפשר היה לחסוך אם היו יודעים מה הגוף צריך והיו יכולים לקבל החלטות אתיות בחיים.

  2. shalomdiet הגיב:

    אכן מדהים. בעיקר אני נדהמת כל פעם מחוסר הידע של רופאים, אחיות ותזונאים בנושא – חוסר ידע שגם פוגע בהם עצמם אבל בעיקר מחלחל דרכם לכל האוכלוסיה שבוטחת בהם וממלאת אחר הוראותיהם השגויות. אבל לאט לאט (ומהר יותר ויותר) גם זה משתנה, עם המון מאמרים ומחקרים שמתפרסמים מדי יום ביומו. נשמור על התקווה! עדי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s